גז"ד למורשע בנשיאת נשק והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו

מבוא

ביום 19.5.13 הוגש כתב האישום בתיק זה וביום 2.7.13, בטרם החלה שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן (סומן א', להלן: "כתב האישום") והסדר טיעון כתוב (סומן ב').

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע העבירות הבאות:

1.         נשיאת נשק שלא כדין- עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

הצדדים לא הגיעו להסדר טיעון לענין העונש, והואיל והנאשם ביצע את העבירה בהיותו בן פחות מ- 21 שנים, הוריתי על עריכת תסקיר של שרות המבחן.

עובדות כתב האישום

עובר ליום 13.5.13 הגיע לחזקתו של הנאשם אקדח 9 מ"מ (להלן: "האקדח") שבכוחו להמית אדם ושהינו נשק כהגדרתו בחוק. הנאשם נשא עימו את האקדח והחביאו בשכונת עין חאלד באום אל פאחם.

ביום 14.5.13, סמוך לשעה 22:15, בעת שמספר שוטרים סיירו בניידת באום אל פאחם, הם שמעו ירי אשר עורר את חשדם.

בהמשך, הבחינו השוטרים בנאשם ובאדם נוסף שזהותו לא התבררה (להלן: "האחר"), יוצאים מבית נטוש כשהנאשם מחזיק ונושא על מותן ימין שלו אקדח.

השוטרים החלו לנסוע בעקבות הנאשם והאחר אך אלה הבחינו בהם ונמלטו לסמטאות השכונה, בכוונה להפריע לשוטרים למלא תפקידם כחוק או להכשילם.

הניידת נעצרה ושלושה שוטרים החלו לרוץ בעקבות הנאשם, כשהם צועקים לו, בעברית ובערבית, "עצור משטרה". הנאשם המשיך במנוסתו בכוונה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם אך אחד מהם הגיע אליו ואחז בו מאחור כדי לעוצרו. בתגובה, הוציא הנאשם בידו הימנית את האקדח, השוטר תפס את ידו הימנית, שלף ממנו את האקדח וביחד עם שני שוטרים אחרים אזקו את הנאשם.

תסקיר שרות המבחן

בתסקיר תואר כי הנאשם בן 19, רווק, הרביעי בסדר הלידה מבין שמונה ילדים. הנאשם סיפר בצמצום רב כי לאביו ולאחד מאחיו יש עבר פלילי, האב לא עובד מזה שנים רבות ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי, האם עקרת בית והוא עצמו חש דאגה רבה ואחריות לאחיו הצעירים.

קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם מוסר לה רק אינפורמציה הנתפסת בעיניו כחיובית ואינו מוכן להעמיק ביחס לדינמיקת היחסים במשפחה. הנאשם רמז כי קיים מידע נוסף ומורכב בקשר למשפחתו שסירב לפרטו, הפנה לשירותים החברתיים באום אל פאחם אך משם לא נתקבל כל דיווח.

הנאשם סיים 8 שנות לימוד, טען כי לאורך השנים השתלב באופן בלתי רציף בעבודות מזדמנות בתחום הבניה, וקצינת המבחן התרשמה "... מתחושת קורבנות וכעס שצבר בגין לקיחת תפקידים הוריים ואחראיים במסגרת משפחת המוצא, להם אינו בשל ברמה הרגשית וההתפתחותית".

לסיכום, קצינת המבחן התרשמה:

"... מבחור צעיר, על סף גיל ההתבגרות, שנראה כי מגיל צעיר מילא תפקידים שאינם מותאמים ליכולותיו הרגשיות וההתפתחויות, מגלה יחס של חוסר אמון כלפי גורם ממסדי כשירותינו, כשהוא נמנע מלשתף ביחס למורכבות ובעייתיות במשפחת המוצא, ... עלו קשייו בלקיחת אחריות ובחינת חומרת מעשיו והעומד בבסיסם, כשהוא מטשטש ומצמצם נסיבות ועובדות ביצוע עבירה. בשיחתנו, שלל מוחמד צורך ונזקקות לקשר טיפולי כלשהו.

במצב דברים זה, ולמרות גילו הצעיר והעובדה כי מדובר בביצוע עבירה ראשונה, ויחידה לו, אנו מעריכים כי מוחמד זקוק לעונש מוחשי ומשמעותי, שיאמת (כך במקור- מ.ג)אותו עם חומרת מעשיו ותוצאותיהם, כדוגמת מאסר בפועל".